פורטל ההומור והצחוק של ישראל
כבר מעל 20 שנה!

הסימפוניה הבלתי גמורה

הסימפוניה הבלתי גמורה

מאת: חנוך טון | |

המבקר המהולל חנוך טון בדברי פרשנות מודרניים על הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט.

באחד הימים חלה מנהל המשרד "ארגון ומינהל – ייעוץ מקצועי מתקדם" בדיוק ביום של קונצרט אליו קיבל כרטיסי הזמנה.

כמחווה של רצון טוב ניתנו הכרטיסים למבקר הפנים של המשרד מר חנוך טון. כצפוי, למחרת הקונצרט, השאיר האיש התייחסות בכתב על שולחנו של המנהל בנושא הקונצרט בזו הלשון:

היצירה המרכזית בקונצרט הייתה הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט.

ובכן באופן עקרוני, יש לדעתי לפסול עבודות בלתי גמורות ויש לסיים אותן בזמן, אך גם מחצית העבודה שבוצעה הייתה בעלת ליקויים חמורים שחלקם יפורטו להלן:

  1. הליקוי הבולט ביותר הוא ש – 22 הכינורות שבקבוצת הכינורות ניגנו בדיוק אותה מנגינה!! זוהי כפילות בזבזנית שאין להשלים עימה, ולמרות אי הנעימות הצפויה יש לפטר לפחות את מחצית הכנרים.
  2. שמתי לב שבקטעי זמן לא מבוטלים המתופף יושב ומתבטל. אני מציע להתקין שעון נוכחות מיוחד עבורו על מנת שנוכל לפקח על זמן עבודתו האמיתי.
  3. קטעי נגינה רבים חזרו על עצמם שוב ושוב. לדעתי אין שום טעם בכך שהחלילים יחזרו על מנגינה שנוגנה כבר על ידי האבובים. אם החזרות האלה יקוצצו בקפידה ניתן יהיה לחסוך ולסיים את הסימפוניה תוך 20 דקות במקום תוך שעתיים.
  4. הערה לגבי הציוד: שמתי לב, שיש חוסר אחידות משווע בציוד הנגינה, ובמיוחד בכלי מיתר. ראיתי שיש כינורות גדולים וקטנים, כאלה שמחזיקים תחת הסנטר וכאלה שמחזיקים בין הרגליים. נדמה לי שגודל אחיד וסטנדרטיזציה בציוד תביא לייעול ולשיפור בתחזוקה.
  5. בנוסף לליקויים הטכניים שלעייל, מן הראוי להצביע על קונצפציה ניהולית שגויה של מנהל התזמורת שאפשר דברים שהם בבחינת "ייהרג ובל ייעשו". המנצח, עובד בכיר לכל הדעות, לא ניגן אפילו צליל אחד במשך כל הקונצרט, עמד עם הגב אל הקהל (!!) ועשה התעמלות אירובית. עיסוק זה מתאים שייעשה בשעות הפנאי או לכל היותר משך 10 דקות בכל שעת עבודה כמקובל ביפן. מלבד זה הוא איים על עובדי התזמורת הכפופים לו, דבר שאין להרשותו בשום פנים ואופן. יש להשעותו מיד !!
  6. והערה אחרונה למר שוברט הנכבד !! כיום בעידן ה – ISO וה – TQM קיימים כלים לאבטחת איכות ואחידות בביצוע, אשר מוטב היה לו הופעלו לפני שהסימפוניה יצאה לשוק. לו הקפיד מר שוברט על צעדי הייעול המוצעים במכתבי זה, אין ספק שהיה מספיק לסיים את עבודתו ולא היה משאיר אותנו עם "סיפוניה בלתי גמורה"…

בכבוד רב,
חנון טון.

נ.ב. אישתי משום מה דווקא אינה מסכימה איתי. היא טוענת שניתן לחסוך ולייעל עוד יותר, להשאיר רק נגן אחד מכל כלי ולוותר בכלל על המתופף…