מטוס טס מעל האוקיינוס השקט, הרחק מכל יבשה. לפתע נשמע קולו של הקברניט ברמקול, "אני קברניט המטוס, ויש לי לבשר לכם שתי בשורת: אחת רעה, אחת טובה. הבשורה הרעה היא שמנועי המטוס כבו, אנו דואים, ואני מנסה לנחות נחיתת אונס. הבשורה הטובה היא שאנו ליד אי קטן, הרחק מכל מקום ישוב, וכאן נוכל לחיות את שארית חיינו, משום שאף אחד לא ימצא אותנו."
המטוס נחת נחיתת אונס מושלמת על האי. בין הנוסעים נמצא זוג חרדים מבני ברק.
האישה שואלת את בעלה, "מה נעשה, אין כאן בית כנסת, אין אוכל כשר ואנו נאלצים להישאר כאן…"
אומר לה הבעל, "את שילמת את ההמחאה שהבטחת לישיבה בבני ברק?"
"לא", עונה לו אישתו, "לא הספקתי בגלל ההכנות לפני הנסיעה."
הבעל העלה חיוך קל והמשיך, "ואת התשלום שהבטחת לבית הכנסת שילמת?"
"לא", אומרת לו אישתו הנבוכה ומרוגזת מעט, "מה זה שייך בכלל?"
החיוך של הבעל התרחב לצחוק, "ואת הוראת הקבע שפג תוקפה לישיבה של הבן חידשת?"
"מה קרה לך? לא, לא חידשתי."
"אז אל תדאגי", עונה הבעל בצחוק מתגלגל, "הם כבר ימצאו אותנו…"
