יום אחד בגן עדן, חווה קראה לאלוהים, "אלוהים יש לי בעיה!"
"מה הבעיה חווה?"
"אלוהים אני יודעת שיצרת אותי וסיפקת לי את הגן הנפלא הזה ואת החיות המדהימות האלה, ואת הנחש המצחיק בטרוף, אבל אני פשוט לא מאושרת."
"אבל מדוע, חווה?", הדהד קול אלוהים.
"אלוהים אני בודדה, ובא לי להקיא מתפוחים", סיפרה חווה.
"טוב חווה, אם זה ככה, יש לי פתרון בשבילך – אני אברא אדם רק בשבילך."
"אבל מה זה אדם?", שאלה חווה את אלוהים.
"האדם יהיה יצור עם חסרונות, והרבה תכונות רעות – הוא ישקר, ירמה, יהיה שחצן ורברבן, והוא יעשה לך צרות. אבל, הוא יהיה גדול יותר, מהיר יותר, ויאהב לצוד ולהרוג דברים. כשהוא יהיה חרמן, הוא יראה מטופש, אבל מאחר והתלוננת, אני אברא אותו באופן כזה שהוא יספק את תאוותיך וצרכייך הגופניים. הוא יהיה חסר דעת, ויתעסק בדברים ילדותיים כמו לריב ולבעוט בכדור. הוא לא יהיה נבון, כך שהוא יצטרך את עצתך בשביל לחשוב כמו שצריך."
"נשמע נהדר", אומרת חווה תוך הרמת גבה אירונית ושואלת, "אז איפה הקטצ' פה, אלוהים?"
"טוב נו, את יכולה לקבל אותו רק בתנאי אחד."
"מה הוא התנאי, אלוהים?"
"כמו שאמרתי, הוא יהיה גאה, שחצן ויעריך את עצמו. כך שאת תצטרכי לתת לו להאמין שבראתי אותו קודם… אז רק תזכרי, זה הסוד שלנו… אישה לאישה!!!"
