אישה נאה ניגשת לדלפק במסעדה ומסמנת לאיש שעומד מאחוריו לגשת אליה.
כשהוא ניגש אליה היא מקרבת אליו את פניה, ומלטפת את פניו המאדימות. “אתה בעל הבית?”, היא לוחשת לו בקול סקסי.
“לא”, הוא עונה, “אני רק המנהל.”
“אתה יכול לקרוא לו?”, היא שואלת בקול נמוך ומעבירה את אצבעותיה מאחורי אוזנו ובתוך שערו.
“אני חושש שלא”, עונה האיש בהתרגשות ניכרת ובנשימה כבדה, “הוא עסוק במשרדו כרגע. אולי אני יכול לעזור לך?”
“בהחלט”, היא מעבירה את אצבעותיה על לחיו ועל שפתיו, דוחפת לו שתיים לפה ונותנת לו למצוץ אותן.
תוך כדי היא אומרת לו, “תמסור לו בבקשה שבשירותים של הנשים אין סבון וגם לא נייר טואלט…”
