איש מבוגר מאוד מגיע לכנסייה ומבקש מהכומר להתוודות, "בתחילת מלחמת העולם השנייה אישה צעירה ויפה התדפקה על דלתי וביקשה מסתור מהגרמנים. הסתרתי אותה בעליית הגג של ביתי והגרמנים לעולם לא מצאו אותה."
"זה מעשה הרואי", פוסק הכומר, "אני לא מבין למה אתה צריך להתוודות."
"יש פה צד אפל", עונה האיש בהיסוס, "הייתי חלש אופי, אני מודה, ודרשתי ממנה טובות הנאה מיניות בתמורה למחסה."
"תראה", עונה הכומר, "אלה היו זמנים קשים, ולקחת על עצמך סיכון אדיר כי הגרמנים היו הורגים אותך אילו מצאו אותה בביתך, אני בטוח שאלוהים בתבונתו ידע לאזן בין הטוב והרע שעשית."
"תודה לך כומר", אומר האיש, "ירדה לי אבן מהלב. תגיד אני יכול לשאול אותך עוד שאלה?"
"וודאי", עונה הכומר.
"אני צריך להגיד לה שהמלחמה כבר הסתיימה???"
