שני עובדים עבדו יום ולילה בעבודה ואף פעם לא הצליחו לקחת חופש. הם ישבו וחשבו איך אפשר לצאת לחופש המיוחלת.
פתאום אחד מהם הרים את הראש מהמחשב ואמר, “יש לי רעיון איך אפשר לארגן קצת חופש מהעבודה.”
הוא הסתכל סביב, בדק שהשטח פנוי, קפץ על השולחן שלו ונתלה הפוך עם הראש למטה.
תוך שניות הגיע מנהל מישיבה סמוכה לחדרם של שני העובדים. הוא ראה את העובד תלוי מהתקרה, ושאל אותו, "מה נראה לך בדיוק שאתה עושה?"
“אני מנורה”, ענה העובד.
“נראה לי שאתה צריך קצת חופש”, נבח המנהל, “לך הביתה עכשיו, ואני לא רוצה לראות אותך כאן במשרד לפחות ביומיים הקרובים, הבנת?!”
“כן, אדוני”, ענה העובד, קפץ למטה, כיבה את המחשב ויצא.
העובד השני מיד קם אחריו והתחיל לארוז.
“ולאן נראה לך שאתה הולך?”, שאל אותו המנהל.
“הביתה", הוא השיב, "אני לא יכול לעבוד בחושך…”
