לפנסיונר קשיש בן שבעים היה תחביב – הוא אהב לשחק גולף.
כמעט כל יום הלך לשחק, ותמיד היה חוזר הביתה שמח וטוב לב.
יום אחד בא אל אשתו וסיפר לה בדאגה, שמצב הראייה שלו הידרדר בזמן האחרון עד כדי כך, שקשה לו לראות לאן עף הכדור שהוא חובט בו.
לאחר מחשבה קצרה אמרה לו האישה, “אני חושבת, שאולי כדאי שתבקש מאחי שיבוא ויעזור לך.”
“אבל הוא כמעט בן שמונים”, אמר הבעל בספקנות.
“זה לא חשוב”, ענתה האישה, “הוא רואה טוב מאוד.”
הקשיש החליט ללכת אל הגיס אם האחרון יהיה מוכן לבוא ולעזור לו. לשמחתו האיש הסכים.
למחרת בבוקר, יצאו שניהם למגרש הגולף. הבעל הניח את הכדור במקום המיועד וחבט בו.
“ראית את הכדור?” שאל הקשיש.
“כן”, ענה הגיס, “ראיתי.”
“נו”, שאל הקשיש, “לאן הוא עף?”
“לא זוכר”, השיב לו הגיס.
