שני חברי ילדות שרבו במהלך השנים והפכו לאויבים מרים, מוצאים את עצמם באותה הטיסה יושבים אחד ליד השני – האחד ליד החלון והשני במעבר.
במהלך הטיסה, האיש שליד החלון מבקש לקום כדי להביא לעצמו משקה.
"אני אביא לך משקה", אומר האיד שבמעבר, "חבל שתקום."
הוא קם מהכיסא, מניח את הכובע על המושב והולך להביא שתייה.
בינתיים, האיש שליד החלון יורק לו לתוך הכובע!
הראשון חוזר עם המשקה, מגיש לחברו ליד החלון וזה שותה אותו בהנאה תוך מחשבה על היריקה המוגלתית.
לקראת הנחיתה, האיש שבמעבר חובש את הכובע, חש ברטיבות ואומר, "השנאה בינינו כל כך מיותרת. יורקים בכובע, משתינים בתוך השתייה, לא חבל?"
