זה משל על ברווזון קטנטן, שננטש על ידי הוריו ולא היה לו איש בעולם מלבד עצמו.
בעיצומו של חורף קודר וגשם זלעפות, לפתע מגיעה רוח עזה אשר מצליחה לעקור את הברווזון מהקן החם שבו שהה.
הברווזון המסכן היה מוטל על הקרקע ומזמין סכנות, כולו רטוב מהגשם וקופא מקור, כשמשום מקום הגיחה פרה אשר חירבנה על הברווזון הקטנטן.
בתוך החרא היה לו חמים ונעים והוא החל לשיר בקול גדול מרוב שימחה.
קולות השמחה הגיעו לאוזניו של שועל שהזדמן בסביבה.
השועל החליט ללכת לכיוון השירה, שם הוא משך את הברווזון מהחרא וטרף אותו.
מוסר השכל – לא כל מי שמחרבן עליך רוצה ברעתך, ולא כל מי שמוציא אותך מהחרא רוצה בטובתך.
