כלניות צמאות

שתי כלניות הולכות להם במדבר, אחת אדומה ואחת לבנה, הולכות יום, יומיים, חודש, מתות מצמא כשלפתע הן רואות באר.

הן רצות אל הבאר ושואלות, "באר באר, תתני לנו מים?"

הבאר עונה, "בעד 5 עלי כותרת אתן לכם מים."

מתווכחות הלבנה והאדומה מי תתרום את העלים, לבסוף הלבנה לא מוכנה לוותר והאדומה נאלצת לקטוף את עליה.

שותות השתיים וממשיכות בדרכן, שוב הן רוצות לשתות ורואות באר נוספת.

הן רצות אל הבאר ושואלות, "באר באר, תתני לנו מים?"

הבאר עונה, "בעד 5 עלי כותרת אתן לכם מים."

מתווכחות השתיים ושוב הלבנה לא מוכנה לוותר, והאדומה נאלצת לקטוף את 5 העלים האחרונים.

והן שותות וממשיכות בדרכן, פתאום הגיעו השתיים לכביש ראשי, האדומה (ללא העלי כותרת) עברה בשלום והלבנה שהלכה בעקבותיה נדרסה.

מוסר השכל – גם אם את לא נותנת את עדיין נדפקת.