באחד הימים נתברר לתושבים כי העיר מלאה ורחובותיה צפופים.
התושבים כינסו את מועצת העיר שהחליטה להקים רובע מגורים חדש, אלא שהר גדול שניצב בקצה העיר מנע את ביצוע ההחלטה.
לפיכך נתכנסו שוב והחליטו כי יש להזיז את ההר ממקומו.
יצאו כל תושבי העיר מבתיהם וניגשו יחדיו להזיז את ההר הגדול.
במשך מחצית היום דחפו בידיהם את ההר עד שהחלו בגדיהם להידבק לעורם בשל המאמץ הרב.
על כן, פשטו את בגדיהם מעל גופם.
בינתיים עברו מאחוריהם כמה גנבים זריזים, נטלו את הבגדים ונמלטו מהמקום.
כשהגיעה שעת ערב, התעייפו התושבים וביקשו לנוח ולאכול.
משהביטו לאחור ראו כי הבגדים שהושארו שם אינם נראים עוד באופק.
על כן צהלו ושמחו שהצליחו להזיז את ההר מרחק כה רב ביום אחד…
