צעיר נכנס לפאב. הוא ממצמץ בעיניו הרכות בגלל האפלולית, מעביר יד בשיערו השחור, המתולתל, וניגש אל הבר. פלומה בהירה על לחייו. שפתיו דקות, ורודות. הוא מחייך חיוך מבויש אל הברמן, מושך לעצמו כיסא, ופתאום נופל. בגדיו נתפסים במתלה המעילים שמתחת לדלפק, ונתלשים מגופו. כעבור רגע הוא שוכב עירום על הרצפה, מנסה להסתיר את ערוותו. גופו צנום, חלק, חסון באופן מפתיע. עורו חיוור. דמעות מבצבצות מזווית עיניו.
הברמן רוכן מעל הבר, מסתכל עליו ואומר, "בדרך כלל אנשים נופלים אחרי שהם יוצאים מפה, לא מיד כשהם נכנסים."
הנער, שהחל לאסוף את בגדיו הקרועים, מפסיק לרגע ושולח בו מבט מרוכז, "כן אבל איזה חכם זרק פה קליפת בננה…"
