בניין בוער

שלוש נשים, בלונדינית ברונטית ושחרחורת, נלכדו בבניין בוער. וכדי להימלט מהאש הם עלו לגג של הבניין.

וכיוון שהכבאים לא יכלו להגיע לגג הם מתחו בחוץ שמיכה כדי שהנשים יקפצו עליה.

הכבאי צעק לברונטית, "תקפצי! זה הסיכוי היחיד שלך לשרוד!"

והברונטית קופצת, אך לפתע הכבאים מושכים את השמיכה הצידה והיא נמרחת על הרצפה כמו קטשופ.

"עכשיו תורך לקפוץ!", צועק הכבאי לשחרחורת, "את חייבת לקפוץ!"

"אני לא קופצת", היא צועקת תוך כדי בכי, "אתם שוב תזיזו את השמיכה."

"לא", הוא עונה לה, "פשוט היא הייתה ברונטית, ואנחנו לא סובלים ברונטיות! אבל אנחנו מסתדרים עם שחורות שיער!"

"בסדר", היא אומרת, "אני קופצת!"

והיא מזנקת לעבר השמיכה, אך ברגע האחרון הכבאים מזיזים את השמיכה ואני נמרחת על המדרכה.

לבסוף, הבלונדינית מתקרבת לקצה הגג.

ושוב צועק לעברה הכבאי, "תקפצי! את חייבת לקפוץ כדי לשרוד!"

"אין סיכוי", היא אומרת, "ראיתי מה עשיתם לברונטית ולשחרחורת."

"לא! באמת! את חייבת לקפוץ! אנחנו לא נזיז את השמיכה!", צועק הכבאי.

"תשמע", היא מתחילה, "שום דבר שתגיד לא ישכנע אותי שאתה לא מתכוון להזיז את השמיכה! לכן אני אקפוץ רק בתנאי שתניחו את השמיכה ותזוזו הצידה…"