כלכלן ורואה חשבון טיילו צהריים אחד בפארק העירוני. לפתע נתקלים השניים בגוש חרא חום אדמדם לפניהם.
"תשמע", אומר הכלכלן לרואה החשבון, "אם אתה בולע את החרא האדום הזה, אני נותן לך אלף ש'ח כאן במקום."
הרואה חשבון מסתכל על החרא, חושב לעצמו, "מה כבר יכול לקרות לי, זה כסף קל", ובולע את החרא מבלי לחשוב בשנית.
הכלכלן המופתע מסתכל עליו בתדהמה ומחוסר ברירה מוציא לו את הכסף.
השניים ממשיכים לטייל ונתקלים בגוש חרא נוסף הפעם החרא ממש טרי בצבע צהבהב.
אומר הרואה החשבון לכלכלן, "אתה יודע מה, אם גם אתה בולע את החרא הצהוב הזה, אני אשלם לך אלף ש'ח", כיוון שחשב שהכלכלן סתם חלשלוש ולא יהיה ולו את האומץ לעשות זאת.
הכלכלן מהסס לרגע, אך כשהוא נזכר באישתו – שתהרוג אותו כשתשמע שהוא בזבז אלף ש'ח, והוא מחליט לבלוע את החרא, והרואה חשבון נאלץ להחזיר לכלכלן את אלף ש'ח.
זמן קצר לאחר מכן, המשיכו השניים לטייל וחשבו על מה שעשו מוקדם יותר באותו היום.
הרואה החשבון אומר, "בעצם שנינו בלענו חרא אבל אף אחד מאיתנו לא הרוויח כסף."
"כן", עונה לו הכלכלן, "אבל לשנינו ביחד היה מחזור משולב של אלפיים ש'ח…"
